ייעוץ משפטי –דיני אינטרנט וסחר אלקטרוני

ליצירת קשר עם
יניב גבריאל ושות'
משרד עורכי דין ויועצי מס

נא למלא את הפרטים הבאים:

שם*
טלפון:*
טלפון נייד:*
אימייל:*
יישוב:
נושא הפנייה:

יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס הינו אחד המשרדים המובלים והבולטים בארץ, המונה צוות משפטי של עורכי דין וביניהם כמה מן המשפטנים הבכירים במדינה .

לצורך מתן מענה משפטי מקצועי ודווקני, יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס
מחולק למחלקות ייעודיות, אשר כל אחת ואחת מהן מתמחה ומתמקצעת בתחום ספציפי וייחודי.
בין מחלקות המשרד ניתן למנות את מחלקת המיסוי, המתמחה בטיפול בתיקי מיסוי אזרחיים, 
מיסים פליליים ומיסים בינלאומיים, מחלקת דיני עבודה ומחלקות נוספות המתמחות בתחומים
ייחודים אחרים.

תחומי ההתמחות העיקריים שלנו הם :  דיני מיסים, דיני עבודה, משפט פלילי, הוצאה לפועל ופשיטת רגל, הלבנת הון, משפט מסחרי , משפט מנהלי ועתירות , קניין רוחני , דיני תעבורה , גישור , ליטיגציה מסחרית ופלילית , דיני בנקאות , דיני אינטרנט וסחר אלקטרוני , דיני לשון הרע , דיני ערבות , רשויות מקומיות.

דיני אינטרנט וסחר אלקטרוני
יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מתמחה בכל מגוון הנושאים של דיני אינטרנט וסחר אלקטרוני.

מחלקת דיני אינטרנט וסחר אלקטרוני מתמחה ב-4 סוגים עיקריים של תביעות :

הסוג הראשון : תיקים העוסקים במסחר באינטרנט, יזמות באינטרנט, קידום אתרים וכדומה.
מסחר אלקטרוני הינו כינוי למסחר ולביצוע עסקאות מסחריות באופן אלקטרוני, באמצעות תקשורת מחשבים. המסחר אלקטרוני מתאר קשת רחבה של פעילויות ברשת האינטרנט. פעילויות אלו כוללות הפצת מידע על ידי ספקים, פעילויות קנייה ומכירה של מוצרים בני קיימא ושירותים, תמיכה בלקוח ו/או במוצר לאחר המכירה וכו'.

קווים משותפים לכל הפעילויות הללו הם:

  • הצורך להציג את המוצר (או השירות) המיועד למכירה בצורה אטרקטיבית, ובצירוף כל המידע שעשוי לעניין את הלקוח.
  • הצורך להעביר את התשלום בגין הרכישה בצורה אמינה ובטוחה מהקונה אל המוכר, ולהעביר את המוצר הנרכש באופן דומה מהמוכר אל הקונה.

עם התפתחות האינטרנט ניתנה דחיפה רבה לניצול אמצעי זה להעברת מסרים ותכנים, כדי לקשר בין המוכר לקונה. בעזרת תוכנות מחשב, המותאמות במיוחד לצורך זה, ואתרי אינטרנט ייעודיים ניתן לבצע רכישות של מוצרים ושירותים, באופן אוטומטי, באמצעות האינטרנט, ללא הצורך להפגיש את המוכר עם הקונה.

השימושים השכיחים ברשת האינטרנט בקרב הקהילה העסקית הם:

  • שיווק באינטרנט באמצעות באנרים, פרסומות וקישורים ממומנים במנועי חיפוש.
  • יצירת קשר באמצעות דואר אלקטרוני עם בעלי-עניין בחברה ומחוצה לה.
  • חיפוש מידע על מתחרים וקהלי-יעד בעזרת מנועי חיפוש, אתרי תוכן ואתרים רשמיים של חברות.
  • בניית אתרי חברה תדמיתיים שתכליתם לספק מידע וליצור קשר עם לקוחות קיימים ופוטנציאליים.

חשיבות השימוש בטכנולוגיית האינטרנט לטובת הפעילות העסקית גדולה במיוחד, בעיקר ביצירת תקשורת בין עסקית ובבניית קשר עם הצרכנים. השיקולים להשתלבות אסטרטגית במסחר אלקטרוני צריכים להיות שיקולי עלות ותועלת שיוכיחו כי קיים החזר על ההשקעה.

כניסה לסחר האלקטרוני מחייבת היערכות כללית של מחלקות החברה השונות: ייצור, שיווק, תפעול, מכירות וכיוצא בהן. חברות מסורתיות רבות "נכוו קשות" מכניסה לא-נכונה לסחר האלקטרוני. אתרי סחר רבים בארץ ובעולם, כגון 4sale ו-eToys , נסגרו בגלל תזרים מזומנים שלילי, אך לעומתם אתרי מסחר אחרים, כגון eBay ואמאזון, זכו להצלחה גדולה.

הטיפול המשפטי מתבטא הן בייצוג בבתי המשפט והן בליווי משפטי שוטף של חברות המנהלות אתרי אינטרנט, ובכלל זה :     

  • קידום אתרי אינטרנט.
  • עוולות מסחריות באתרי אינטרנט.
  • תביעת לשון הרע באתרי אינטרנט.
  • הגנת הפרטיות באתרי אינטרנט.
  • גזל סוד מסחרי באתרי אינטרנט.
  • אחריות מנהלי פורומים ללשון הרע באתרי אינטרנט.
  • הפרת זכויות יוצרים באינטרנט.
  • הסכמי רכישת אתרי אינטרנט.
  • הסכמי בנייה ואחסנה של אתרי אינטרנט.
  • תקנון אתרי אינטרנט (תנאי שימוש).
  • הסכמי סודיות    .(Non disclosure agreement)
  • חשיפת זהות בעל אתר אינטרנט.
  • חשיפת זהות מפר זכויות יוצרים ברשת.
  • חשיפת זהות טוקבקיסטים.
  • חשיפת כתובות הגולשים.
  • חסימת כתובת איי.פי על ידי גולשים.
  • אחריות ספק אינטרנט.
  • סוגיית אנונימיות באינטרנט וסמכות בית המשפט לתת צו חשיפת זהות גולש אנונימי.
  • הגשת תביעה נגד נתבע לא ידוע.

הסוג השני : תיקים העוסקים בהימורים באינטרנט. בעבר, אדם שרצה להמר במכונות מזל או במשחק קלפים, צריך היה לצאת מהבית ולהגיע לבתי קזינו (לגיטימיים או שלא לגיטימיים) ולהמר בהם. למעט מספר גופים שקיבלו היתר עפ"י דין, כגון: מפעל הפיס, המועצה להסדר ההימורים בספורט וכו', חוק העונשין בישראל אינו מתיר לארגן או לערוך הימורים, המכונים בחוק "משחק אסור".

לפיכך, מקומות הימורים שצצו מעת לעת בישראל היו מקומות לא לגיטימיים, המוגדרים בחוק כ"חצרים שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים, בין שהם פתוחים לציבור ובין שהם פתוחים לבני אדם מסויימים בלבד, ואין נפקא מינה אם הם מוחזקים גם למטרה אחרת".

כאשר רשויות החוק רצו להילחם בתופעת ההימורים, הן היו פושטות על בית הקזינו, שצץ בדרך כלל באזורי תעשיה, באזורי בילוי, או באזורים אחרים מועדים לפורענות, מחרימים את מכונות המזל ואם היו מצליחות – גם את הכסף שנשאר במקום במהלך הפשיטה, בהתאם ל"רמת ההפתעה". בנוסף, לרוב בעל המקום, המכונה בשפה עדינה "המפעיל", או בשפה פחות עדינה "הקוף", היה נעצר, נחקר, שותק או תורם את מה שהוא "יודע", ונושא את עונשו- דבר המהווה חלק "מתפקידו" כמפעיל המקום, וסיכון בגינו הוא קיבל את הפרמיה הראויה.

במקרה כזה, בו ההימורים מתבצעים במיקום פיזי, דהיינו בקזינו מוחשי, הרי שכל מהמר ישראלי היה יודע שאם הוא רוצה להמר "כחוק" ומבלי להסתכן, הוא צריך לצאת את גבולות המדינה ולהגיע למקום שבו מותר להמר, למשל: לאס וגאס, רינו, מקאו, חלק ממדינות אירופה ובעבר אף ביריחו.

אף ישראלי שיצא להמר בחו"ל לא חשש שכשיחזור לישראל הוא ייעצר בשל משחק אסור בחו"ל ובאותו אופן- אף בעל קזינו בחו"ל, לא חשש שכאשר הוא יגיע לישראל יעצרו אותו על ארגון משחק אסור.

אלא שעם התפתחות האינטרנט, סוגיית ההימורים בהתהוותה בעידן המודרני דורשת הסתכלות והתייחסות שונות לחלוטין מעבירת ההימורים מקדמת דנא. כיום, עסקינן ב"משחקים" על גבי פלטפורמות אינטרנטיות, השונות במהותן ובתוכנן מהימורים בבתי הימורים או בתי קזינו.
להלן רשימת המדינות המעניקות רישיון מכוח החוק להפעלת הימורים באינטרנט :

מס'ד שם עברי שם לועזי

1

איי מאן  

 Isle of Man

1

אנטיגואה

Antigua

2

אוסטרליה

Australia

3

בליז

Belize

4

קוסטה ריקה  

Costa Rica

5

 קנדה

Kahnawake

6

גיברלטר

Gibraltar

7

מלטה

   Malta

אחרונה, פועלות היחידה הארצית לחקירות הונאה וכוח המשימה בלהב 433 להימורים באינטרנט, יחד עם רשות המסים והפרקליטות, וחושפות תעשיות הימורים באינטרנט.

במסגרת "המאבק בפשיעה הכלכלית", של המדינה כנגד תופעת ההימורים המטרה היא: תקיפה כלכלית משולבת של הארגונים המפעילים אתרים אלה במספר מישורים מעבר לעבירות ארגון ההימורים: עבירות הלבנת הון, בקשות חילוט שונות ובחינת אפשרות להגיש כתבי אישום בעבירות מס, נגד כל המעורבים הרלוונטיים.

קפיצת המדרגה שחלה בעבירות ההימורים מבדיקה בזכוכית המגדלת של עבירות פליליות ("צווארון כחול") לבדיקה תחת המיקרוסקופ של עבירות כלכליות ("צווארון לבן"), בנוסף להתפתחות סוגיית ההימורים בהתהוותה בעידן המודרני, דורשת הסתכלות והתייחסות שונה לחלוטין של המחוקק, אך כל עוד הוא לא עשה כן, ומאחר שעסקינן בדין פלילי, הרי שאין מקום לפרשנות מקלה של רשויות החוק.

המשמעות המעשית של "המאבק" כאמור הינה, שהטיפול בעבירות ההימורים "קפץ מדרגה". לא מדובר עוד בעבירות צווארון כחול, דהיינו עבירות פליליות "טהורות", אשר עונש המאסר בגינן הינו שלוש שנות מאסר, אלא בעבירות המטופלות כעבירות צווארון לבן- עבירות כלכליות ובעיקר עבירות על חוק איסור הלבנת הון, אשר עונש המאסר בגינן הינו עונש של עשר שנות מאסר! וזאת בנוסף לסעד החילוט, כחלק מהסעדים מכוח חוק איסור הלבנת הון.

עבירות אלה דורשות טיפול והתמחות שונה לחלוטין מאשר הטיפול שקיבלו עד כה, ובמקביל לטיפול הפלילי "הטהור", נדרשת גם התמחות בטיפול בעבירות כלכליות ובעבירות צווארון לבן, לרבות טיפול בנושא החילוט והסעדים הזמניים שמוטלים מכוח חוק איסור הלבנת הון הדורסני בכל קנה מידה שהוא, ועוד.

לאלה אשר אינם מצויים במטריה נסביר, כי חוק איסור הלבנת הון, אשר חוקק בשנת 2000, נחקק במטרה להילחם בתופעת הפיכת הון שמקורו בפשיעה חמורה להון לגיטימי. מבחינה משפטית ניתן למנות 3 שלבים עיקריים הנדרשים על מנת שהמדינה תוכל להאשים בעבירות על חוק איסור הלבנת הון:

1. הוכחת התקיימותה של "עבירת מקור" – עבירות קשות, כגון סמים, זנות, שוחד, הימורים וכו'
    המוגדרות כ"רשימה סגורה" בחוק איסור הלבנת הון (כאמור, גם אם הנאשם לא עמד בגינן לדין).
2. כתוצאה מעבירת המקור מושג "רכוש אסור"- רכוש שמקורו בעבירת המקור.
3. נעשות במתכוון פעולות הסוואה/הלבנה/לגיטימציה של אותו ה"רכוש אסור", אשר כתוצאה מהן
    הופך הרכוש ללגיטימי (רכוש "לבן").  

עם התגבשות שלושת השלבים, מתגבשת עבירה על חוק איסור הלבנת הון. בנוסף יצוין, כי בכדי שעבירה תהווה "עבירת מקור" היא צריכה להיות אחת משתיים :

  • עבירה שנעברה בישראל והיא אחת מהעבירות המפורטת ברשימה הסגורה של עבירות המקור.

או ;

  • עבירה שנעברה מחוץ לישראל, יחולו עליה דיני העונשין של ישראל רק אם היא עבירה גם לפי דיני אותה מדינה, ושלא חל לגבי העבירה סייג לאחריות פלילית לפי דיני אותה מדינה, או שהאדם לא נשפט והורשע , או זוכה ממנה באותה מדינה.

בעניין זה, אם וככל שהעבירה בוצעה בחו"ל, עולות שאלות כבדות משקל, הנובעות, בין היתר, מפרשנות המונח "סייג לאחריות פלילית" לפי דיני המדינה הזרה. כך למשל נציין דוגמא של הסתמכות על חוות דעת שניתנה במדינה זרה הפוטרת מאחריות פלילית באותה מדינה- ומשמעותה לגבי אחריות פלילית בישראל.
לא ניתן להתעלם מכך שעבירה היא עבירה רק אם וככל שהיא נקבעה בחוק או על פיו, ואם יש מקום לפרשנות - היא תמיד תעמוד לזכות החשוד או הנאשם. כל עוד המחוקק לא תיקן את החוק, הרי שעסקינן ב"עמדות" ו"מסקנות" בלבד, שעליהן לא ניתן לבסס תיק פלילי ואל לבית המשפט ליתן ידו לכך.
הבעייתיות בהימורים הוירטואליים הינה שקיימות שתי טריטוריות שונות מבחינת תחולת דינים. דין אחד חל במקום בו יושב המהמר ודין אחר במקום בו מצוי אתר ההימורים הווירטואלי (מקום הימצאות שרתי האינטרנט). המהמר יושב בישראל, אלא שמהמר הוא מרחוק במקום בו ההימור מותר. אין נפקא מינה אם המהמרים מצויים בטריטוריה בעלת תחולה משפטית שונה מהמקום בו מצויים האמצעים הפיסיים לקיום ההימורים, דהינו שרתי המחשב.

בעידן טכנולוגי זה בו אנו מצויים, ולמעשה מצויים אנו בעיצומה של מהפכה היא מהפכת האינטרנט, החודרת לכל תחומי החיים, חובה לערוך שינוי מחשבתי בתפיסת המציאות המשפטית השונה. אף ששרתי המחשב מצויים בחו"ל ומזמינים את הציבור הישראלי להמר בקזינו, אין שטחו של הקזינו מצטמצם למיקום השרתים בלבד. התחום הטריטוריאלי רחב הרבה יותר. התחום הוא זה שבו נעשה שימוש אינטראקטיבי על ידי המהמרים המצויים בכל מקום ומקום ברשת ותוחם את מיקום השרתים.
לפיכך, אם תחום ביצוע עבירה הוא קו דמיוני הרי הוא תוחם בתוכו את השרתים בגיברלטר ואת המהמרים באינטרנט בכל מקום ומקום בו הם מצויים, כשהם מהמרים באתר ההימורים.

מרכיב נוסף ורב משמעות לעניין ארגון ההימורים, הנעשה בחלקו בתחום המדינה, הוא האינטראקטיביות הרצופה והבלתי פוסקת שבין המהמר לאתר ההימורים, בבחינת חלופת הכספים בין המפסיד לחברה ובין החברה לזוכה. קיימת כאן, אפוא, תנועה דו סטרית מובהקת העוברת דרך התחום הטריטוריאלי הריבוני של מדינת ישראל.

אף שמדובר בתקשורת מחשבים שאינה נראית לעין, עדיין היא מולכת בסופו של דבר באמצעים פיסיים –לחיצות על לחצני העכבר וקלידי המקלדת הן פקודות העוברות "בצינורות" שהם כבלי התקשורת; הקזינו מחובר לאותו צינור המגיע מישראל – משום כך, "העבירה האקטיבית" למעשה תחילתה וסיומה בישראל.

האינטרס הציבורי של סעיפי החוק האוסרים הימורים, הוא בהגנה על הערך החברתי במניעת עבירות ההימורים ומניעת הפגיעה הקשה במהמרים וקרוביהם. לפיכך, אם האינטרס המוגן הוא המהמרים בפועל ובכוח, הרי לא יהיה זה הגיוני, להתיר ארגון הימורים בארץ תוך קידומם למעשה, ולנוכח הנגישות ה"בלתי נסבלת" לאינטרנט של כל אדם, שהרי בתוך כך אנו מכניסים ציבור רחב ביותר למעגל המהמרים באינטרנט, אך ורק משום שחלק מהעבירה הוא בארץ מסוימת בה ההימורים מותרים.

השפעת האינטרנט רחבה וחודרת לכל תחומי חיינו. ככל ומדובר בהימורים באינטרנט, אזי כל העבירה של ארגון ועריכת הימורים מתבצעת בארץ. העובדה שהשרתים מצויים מעבר לתחום שטח המדינה אינה משנה דבר ואין בה כדי להביא למסקנה כי רק חלק מהעבירה בוצע בישראל.

מזה למעלה מעשור שנים הפך האינטרנט לחלק בלתי נפרד מחיינו. למעשה, ניתן אף לומר כי אורחות החיים בעת השימוש המסיבי, כמעט בכל תחומי החיים, באינטרנט, שונים תכלית שינוי מאלה שהיו קודם עידן זה. האפשרויות העצומות הגלומות בשימוש ברשת האינטרנט הוירטואלית, הפכו את המושג "כפר גלובלי" – לממשי. ולעניין ההימורים ברשת האינטרנט, נאמר "The Gambling Is Virtual the Money Is Real ".

בעידן האינטרנט, מיקום מקור התוכן, או בענייננו, מיקומם של שרתי האינטרנט, הוא שולי יותר וזניח ומרכז הכובד, בעיקר זה של סמכות השיפוט הטריטוריאלית, יהיה חייב לעבור אל נקודת הקצה, דהיינו – אל המחשב הבודד.

נזקי ההימורים, לחברה ולפרטיה מועצמים עשרות מונים ככל שמדובר בהימורים באינטרנט.

הסכנה העצומה בהימורים בדרך זו היא משום נגישותם לכל, שהרי אין כל דרך לפקח ולבקר מי הוא המשתמש במחשב לצורך ההימור.

בנוסף, הימורים היא נטייה התמכרותית ואדם המכור להימורים, חולה הוא ואינו מתפקד כלל בחברה, כל מאוויו נתונים להימורים. זמינות ההימורים באינטרנט יש בה ללא ספק כדי להגדיל ולהרחיב מעגל ההרס והפגיעה במתמכרים עשרות מונים.

משום האמור לעיל, עמדת רשויות אכיפת החוק היא כי אל לה למערכת המשפט לעמוד מנגד ולהסכים שככל שמדובר בהימורים באינטרנט אין מקום לאכיפת החוק על מארגני ההימורים אך משום שאלה מצאו להם מקלט ומגן בארצות בהן ההימורים חוקיים.  

על פי פסיקת בימה"ש, מדובר בעבירת פנים כהגדרת חוק העונשין – שלא רק מקצתה, אלא כולה, נעברה בישראל – על כן, יש סמכות לבית המשפט של מדינת ישראל לדון בעניינו של חשוד.

תופעת ההימורים באמצעות האינטרנט תפסה תאוצה בשנים האחרונות. במקביל להתעצמותה של תופעה דנן, עושה המחוקק הישראלי ככל שבידו על מנת למגר ולמנוע פעילויות הימורים המוצעות לישראלים דרך האינטרנט.

יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מתמחה בכל מגוון הנושאים של דיני הימורים באינטרנט, ובכלל זה :

  • כדאיות הקמת אתר משחקי הימורים ו/או הימורים על משחקי ספורט ;
  • חוקיות הקמת אתר משחקי הימורים ו/או הימורים על משחקי ספורט הפונה לשוק הישראלי.
  • רישיון לאתר הימורים באינטרנט ואופן ביצוע תהליכי הרישוי ;
  • הכרת הבדלים בין הרישיונות במדינות השונות ועלויות ביצוע תהליכי הרישוי ;
  • שיקולי מיסוי בהקמת אתר משחקי הימורים ו/או הימורים על משחקי ספורט ;
  • ההבחנה בין "מתן שירות" לפלטפורמת ההימורים באינטרנט לבין "ארגון" ההימורים בפועל;
  • האחריות הפלילית של הצדדים במקרים של "תוכנית שותפים" ;
  • מה קורה כאשר לא ניתן להוכיח כוונה פלילית להלבין את הכסף? למשל, כאשר האתר מתבסס על חוות דעת משפטית, ומה נפקות חוות דעת שניתנה במדינה אחרת לעניין האחריות הפלילית של בעל האתר בישראל ?;
  • האם ניתן להפריד את אי היכולת להרשיע בעבירת המקור בשל "הסתמכות" על ההרשעה בעבירה על חוק איסור הלבנת הון;
  • שאלות "חיקור דין" ושאלות הסגרה, בין היתר, לצורך חקירה במקרים בהם בעלי האתר משורשרים ו"מפוזרים" במספר גופים רב.
  • מהי תחולת החוק בישראל במקרים בהם אתר חוסם גישה לתושבי ישראל, אך אלה מצליחים לעקוף את החסימה?
  • האם יש כוונה פלילית לבעל האתר, כאשר האתר הוא באנגלית בלבד והוא מזהיר ישראלים מלהיכנס לאתר ולמרות האזהרה בתקנון הם נכנסים ?
  • כיצד נקבע "מקום המשחקים האסורים"? מה קורה כאשר כל "ארגון" המשחק מתבצע בחו"ל, כולל ההימור דרך "אתרי ביניים" בחו"ל;
  • כיצד יכול בעל אתר החוסם ישראלים להתגבר על בעיית כרטיסי הפריפייד וטעינת כרטיסים אלקטרונית, למשל PAYPAL ודומיו ?;

הסוג השלישי : תיקים העוסקים בבעיות מיסוי (בעיקר : מס הכנסה ומס ערך מוסף), הקשורות באינטרנט ובסחר אלקטרוני. הצטרפות מדינת ישראל לארגון OECD האיצה את רשות המסים לקדם תוכנית לגביית מסים מישראלים המחזיקים בכספים בחשבונות בלתי מדווחים בבנקים בחו"ל. פוטנציאל הגבייה הוא עצום, אך קיימים מכשולים שונים בדרך להצלחת התוכנית.
לפי ההערכות, ישראלים מחזיקים כספים בחו"ל בהיקף מאות מיליארדי שקלים. במקרים רבים, רשות המסים בישראל לא יודעת על הכספים המוחזקים בחשבונות בנק בחו"ל, בעיקר במקלטי מס ובמדינות השומרות באדיקות על סודיות בנקאית. אותם ישראלים, אשר אינם מדווחים על הכנסותיהם, סבורים כי לא ניתן יהיה לחשוף אותם, ולכן אין להם כל תמריץ לדווח לרשויות על הכנסותיהם.
התוכנית של רשות המסים כוללת שני צעדים מרכזיים: הראשון, הוא מבצע "גילוי מרצון" מיוחד, ובו תינתן אפשרות להגיע ולדווח על הכספים בתמורה לאי-העמדה לדין פלילי. הצעד השני, והמעניין יותר, הוא חתימה על הסכמים להעברת מידע עם מקלטי מס שונים, במטרה שהאחרונים יעבירו מידע על הישראלים הפועלים באמצעותם.
רשות המסים מאפשרת כיום לפנות אליה בהליך המכונה "גילוי מרצון". המטרה היא לעודד נישומים, עוסקים, יחידים ובעלי תפקידים בתאגידים, לרבות מייצגים שעברו עבירות על חוקי המסים, לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת.
מדובר בהליך גילוי וולנטרי של כספים שלא דווחו כדין לרשויות המס. בתמורה לגילוי המידע, הנישום זוכה ליחס סלחני מרשות המסים, ובמיוחד לאי-העמדה לדין פלילי.
רשות המסים הגיעה למסקנה כי כדאי לשדרג את ההליך הקיים כדי לעודד ולהגיע לרשויות ולדווח על החשבונות הסודיים. בהתאם לתוכנית החדשה לגילוי מרצון, בנוסף לאי-העמדה לדין, רשות המסים מעניקה לנישומים הקלות בשיעור הריבית וההצמדה על הרווחים שהופקו בחשבונות האלה.

עושה רושם שהליך הגילוי מרצון של רשות המסים, גם בגרסתו החדשה, אינו אטרקטיבי ואינו מעודד דיווח. נישום שהגיש בקשה לגילוי מרצון ישלם מס מלא על הכנסותיו בהתאם לדו"חות החדשים שהוא מגיש בעקבות ההליך. מדובר בעיקרון במס בשיעור 20%.

החלק המעניין ביותר בתוכנית החדשה של רשות המסים הוא הניסיון לחתום על הסכמים עם מקלטי מס להעברת מידע, בהתאם למודל מיוחד של ה-OECD . מדובר במקלטי מס ידועים, כמו איי הבתולה הבריטיים, ברמודה, בהאמס ועוד.

מנגנוני החלפת מידע בין מדינות בנושאי מס מעוגנים בדרך-כלל באמנות למניעת כפל מס, והם מאפשרים החלפת מידע אודות נישומים, בין היתר כדי למנוע השתמטות ממס או הימנעות ממס. רשות המסים אינה מעוניינת בחתימה על אמנות מס עם אותם מקלטי מס, אלא רק בהסכמים להעברת מידע.

הבעיה של רשות המסים היא לשכנע את אותם מקלטי מס לחתום על הסכמים עם מדינת ישראל. אין זה סביר כי מקלטי המס ימהרו לחתום איתנו על ההסכמים. למעשה, גם אם הסכמים כאלה ייחתמו - מידע רב עשוי שלא להגיע לישראל, שכן אין לאותם מקלטי מס כל אינטרס להעביר את המידע מסיבות שונות, כמו אובדן הכנסות ממסים, עלויות מנהלתיות וכד'.

נכון להיום, רשות המסים בישראל מוגבלת במידע שהיא יכולה להשיג ביחס לכספים המוחזקים על-ידי ישראלים בחשבונות בנק בחו"ל. מצב זה עשוי להשתנות בקרוב, לאור ההצטרפות של מדינת ישראל לארגון ה-OECD , וכדאי להיערך לכך.

במטרה למנוע את החשיפה לדין הפלילי, וכן על מנת להקטין את התשלום לאוצר המדינה, יש לפנות לרשות המסים באמצעות עורך דין מומחה במסים. בדרך זאת ניתן לנטרל את החשש מפני העמדה לדין, ובמקרים מסוימים ניתן גם להגיע להסדרים מיטיבים ביחס לחבות המס במישור האזרחי, כולל הפחתת ריבית, הצמדה וקנסות.

היתרון בפנייה לרשות המסים במסגרת הליך לגילוי מרצון הוא באפשרות להלבין את הכספים ולאפשר שימוש חוקי בהם בישראל ובכל מקום אחר בעולם.

ללא תכנון זהיר, רווחים והכנסות בגין פעילויות מחוץ לישראל עלולים להיות כפופים לנטל מסים גבוה, להקדמת חבות מס ולסנקציות מסוימות מצד רשויות המס בישראל ומחוצה לה העשויים לעיתים להעיב על הכדאיות הכלכלית של הפעילות וההשקעה מחוץ לישראל.

מחלקת דיני אינטרנט וסחר אלקטרוני מספקת יעוץ מס בינלאומי לאותם משקיעים - גופים מאוגדים ויחידים - המעורבים בפעילות עסקית בחו"ל, וזאת תוך שימת דגש לפיתוח אסטרטגיית מס מקיפה, הכוללת בחינת מבנה האחזקות של גופים כאמור ויחידים בהתאם לחוקי המס המקומיים, הבינלאומיים ואמנות המס וזאת על מנת לצמצם, עד כמה שניתן את נטל המס הכולל. נוסף על כך מספקת המחלקה יעוץ מס ליחידים תושבי ישראל בעת ביצוע Relocation לחו"ל וכן יעוץ לתושבים זרים הפועלים בישראל. כמו כן, מספקת המחלקה למיסוי בינלאומי שירותים בתחום מחירי העברה.

יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מתמחה בכל מגוון הנושאים של יעוץ מס בינלאומי ושירותי ליווי שוטף לפעילות בינלאומית, ובכלל זה :

  • בחינת מבני האחזקות של חברות ויחידים, על מנת להביא לאופטימיזציית מס בעת פעילות בינלאומית. למחלקה ידע מעמיק וניסיון בתחום חוקי המס בחו"ל (המשתנים לעיתים תכופות), כמו גם באלטרנטיבות הקיימות בהטבות המס הניתנות בישראל ובעולם .
  • בחינת מבני אחזקות קיימים במטרה לצמצם את נטל המס החל על גורמים זרים הפועלים בישראל, תוך שימוש מושכל בהטבות מס הניתנות בדינים הפנימיים בישראל . בין היתר, בעת יעוץ לגורמים זרים הפועלים בישראל נבחנים - בהיבט המס - מקום הפעילות, מקור ההכנסה ונטל המס בעת חלוקת רווחים .
  • סיוע לתושבי ישראל בהגשת דו"חות מס בחו"ל. תושבי ישראל המנהלים עסקים בחו"ל עשויים להידרש לעיתים להגשת דו"חות לרשויות המס במדינה בה הם פועלים . למחלקה למיסוי בינלאומי ידע נרחב בתחום והיא מספקת יעוץ, סיוע והדרכה לגורמים הנדרשים להגיש את הדו"חות האמורים .
  • סיוע בהקמת ישויות בישראל ובמדינות זרות .
  • מתן יעוץ מתמשך וליווי שוטף בנוגע למבני אחזקות בין-לאומיים . המחלקה מספקת יעוץ מתמיד בנושא ההוצאה לפועל של עסקאות מיוחדות, קביעת מחירי העברה , שינויים מבניים, שיטתיות ותזמון הכרוכים בחלוקת דיבידנדים, פניה לרשויות מס בישראל ובחו"ל בבקשה לקבלת החלטות מקדמיות (Pre-Ruling), טיפול בהכנת דו"חות מס שנתיים וכיוצא בכך .
  • יעוץ ליחידים תושבי ישראל בעת מעבר לחו"ל ("Relocation") ובתוך כך בחינת סוגיית תושבותם ומועד ניתוק התושבות מישראל  ומתן יעוץ בעת מעבר לחו"ל , הכנת סקירות מס הבוחנות את מעמד תושבותם של יחידים לצורכי מס, מתן יעוץ לתושבים זרים המועסקים בישראל, מתן יעוץ מס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים וכיוצא בכך .

הסוג הרביעי : תיקים העוסקים בבעיות סחר בסמים באינטרנט. עולם האינטרנט פתח דלת לצורה חדשה של מסחר. החל ממסחר בגרביים, תרופות וניירות ערך, עד למסחר בלתי חוקי בסמים "קלים", "קשים", תרופות מרשם ואפילו חומרים המשמשים כתחליפים לסמים, ללא צורך בהצגת מרשם.

עד לתחילת המאה העשרים היו כמעט כל הסמים למיניהם חוקיים בארצות-הברית ובארצות אירופה. ניתן היה גם להזמין ערכה שכללה מזרק, מחטים וסם מסוג מורפין באמצעות הדואר.

כיום, במרבית מדינות העולם המסחר בסמים הינו אסור ונחשב לעבירה פלילית הגוררת מאסר בפועל. עם זאת, האינטרנט פתח לסוחרי הסמים עולם חדש, מרווח ואין סופי, למכור, לתווך ולפרסם את המוצר האסור שלהם. לסוחרי הסמים הפועלים דרך האינטרנט סיכון קטן מאוד להיתפס, שכן יכולים הם להופיע ולהיעלם באותה המהירות של פתיחת וסגירת מחשב, הם יכולים לעבור ממדינה למדינה ולהמשיך לנהל את העסק ללא כל הפרעה.

למסחר בסמים באמצעות האינטרנט יש דרכים רבות, החל משיווק המוצר באמצעות שימוש ברשתות חברתיות, תוכנות מסרים מיידים (ICQ ) ועד לאתרים מסודרים העוסקים רק במכירת סמים "קלים" או "קשים" כמו, חשיש, הרואין, קוקאין, אופיום, צמח ה"קנבוס" (צמח המריחואנה ממנו מכינים את הגראס, החשיש והג'אראס), זרעיו של צמח ה"קנבוס", hybrids (הכלאה של זנים אשר אמורים להיות חוקיים לשימוש) ואתרי ה-"PHARMACY'S " המוכרים תרופות מרשם ללא דרישת מרשם. לרוב, אתרי ה-"PHARMACY'S " המוכרים תרופות מרשם מופעלים מתוך מדינות שבהן לא קיימת דרישה למרשם, ואתרי המסחר בסמים מופעלים ממדינות בהם השימוש בסמים הינו מותר. הבעיה היא שאתרים אלה פתוחים ונגישים לכל המעוניין להשתמש בהם, ללא התחשבות בחוקי המדינה ממנה נוצר השימוש. המוצרים הנמכרים באתרים נשלחים ע"י מפעילי האתר, דרך הדואר, למרבית מדינות העולם ללא הגבלה. כל המעוניין יכול להיכנס לאתר, לבחור לעצמו מוצר מתפריט המוצרים הרחב שמציע האתר ולהזמין בעזרת כרטיס אשראי, PAYPAL או באמצעות שליחת כסף מזומן לכתובת אשר מפורסמת באתר. סוכן האינטרפול דניאל אלטמייר אמר, "כל מה שצריך זה בית קפה עם אינטרנט, כרטיס אשראי והעסקה סגורה".

סוחרי הסמים האינטרנטיים, או ה-"E-TRAFFICKERS " ע"פ הכינוי ה"מקצועי", גם נעזרים ברשתות חברתיות כמו FACEBOOK ותוכנות מסרים מיידים כמו ICQ , ככלי מכירה ופרסום של המוצר שלהם, ע"י שימוש בקודים. המחפשים למכור מעדכנים את הסטאטוס שלהם בקודים כדוגמת, "יש שוקולד לפזר", והמחפשים לקנות מעדכנים את הסטאטוס שלהם בקודים דומים כמו, "מחפש חום" או "מחפש שוקולד". סוחרי סמים אשר מחזיקים בחשיש יפנו בהצעת מחיר, לקונה או שהקונה יפנה לסוחר אשר פרסם באינטרנט את מוצריו.  

ניתן לסווג את עבירות הסמים באינטרנט גם כ"עבירות פנים" וגם "כעבירות חוץ", תלוי כמובן ביסודות העבירה ומקום התרחשותה, "כולה" או "מקצתה" בשטח מדינת ישראל. השאלה היא כיצד תסווג עבירה של מסחר בסמים המתבצע באינטרנט? לאיזה מדינה סמכות השיפוט לגבי אותו סוחר סמים? שכן ע"פ מאמרו של השופט ד"ר אברהם טננבוים,"כל זה (הגבולות הטריטוריאליים) נעלם לחלוטין בעידן האינטרנט. המרחק הפיזי מאבד בהדרגה כל משמעות". לכן כדי למגר את המסחר הבינלאומי ב"סמים מסוכנים", המשפט הבינלאומי מעודד את הרחבת הסמכות הבינלאומית בעניין עבירות אלו. הכלל החשוב ביותר העולה מדיון בשאלה זאת הוא "aut dedere aut judicare ", האומר, מדינה המחזיקה באדם זר שעבר עבירה ע"פ משפט העמים (מסחר בסמים נכלל בקטגוריה), מחויבת להסגירו למדינה אחרת המבקשת להעמידו לדין, או לחלופין לשפוט אותו בעצמה.

יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס עוסק בייצוג לקוחות מול רשויות האכיפה ורשויות המס.

יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מייעץ לחשודים בחקירה ומייצג נאשמים בבתי המשפט.

 

התקשרו למשרדנו  - 1-700-700-088 ונוכל להעניק לכם עזרה משפטית ומקצועית ראשונה, או לתאם פגישה דחופה.