ראשית – ברכות חמות לשוטרת מג”ב אוריאן בן כליפא על החזרתה לשרות לאחר שבית המשפט:
מחד – הרשיעה בתקיפת בת המוכתר חלא סלים,
ומאידך – זיכה אותה משיבוש הליכי משפט.
שנית – הקרדיט על החזרתה של שוטרת מג”ב אוריאן בן כליפא שמיוחס למפקד מג”ב ניצב אמיר כהן אינו מגיע לו.
מי שפעל להחזרתה הוא השר לביטחון פנים איתמר בן גביר.
שלישית – אני לא שותף לקריאות “כיפאק היי” למפקד מג”ב ניצב אמיר כהן, על החזרתה של שוטרת מג”ב אוריאן בן כליפא לשירות פעיל ואפרט היטב ובהרחבה את טעמיי:
– היכן היה מפקד מג”ב ניצב אמיר כהן, במהלך כל התקופה בה הופקרה השוטרת אוריאן בן כליפא, לאורך תקופה כה ארוכה?.
מדוע במהלך כל תקופת משפטה, ובטרם הרשעתה, מפקד מג”ב ניצב אמיר כהן, לא העניק לה גיבוי מלא מבית (?) ולא השאיר אותה בשרות פעיל?.
בנימה אישית, למפקד מג”ב ניצב אמיר כהן, אומר:
אם בחרת להחזיר לשרות פעיל את השוטרת אוריאן בן כליפא אחרי הרשעתה, הרי ש-“מקל וחומר” יכולת להחזירה לשירות פעיל הרבה קודם לכן (שלא להזכיר שוב כי מלכתחילה לא היה מקום להוציאה משרות פעיל כאמור).
אני לא קונה את גינוני הגבורה שמוענקים כעת למפקד מג”ב ניצב אמיר כהן של שמירה על פקודיו.
כל אלה חייבים היו להיעשות מראש ולא בדיעבד.
לדעתי מפקד מג”ב ניצב אמיר כהן, פעל בעניינה של השוטרת אוריאן בן כליפא מעט מידי ומאוחר מידי.
——————————
בן כליפא, בתמונה שהעלתה לרשתות החברתיות.
שימוש לפי סעיף 27א’ לחוק זכויות היוצרים.
