בחרו עמוד

קורס תכנון ובניה

קורס תכנון ובניה הכולל הכנה לבחינות הרישוי מטעם משרד המשפטים
לקבלת פרטים נוספים אודות מועצת שמאי המקרקעין בישראל לחץ כאן
לקבלת פרטים נוספים אודות משרד המשפטים לחץ כאן

מבוא
מקצוע שמאי מקרקעין שינה מגמה בשנים האחרונות למקצוע מבוקש ויוקרתי. הביקוש לאנשי מקצוע מיומנים ומוסמכים בתחום הולך וגובר. מורכבותו של שוק הנדל”ן כאחד מאפיקי ההשקעה בישראל המאופיין ביציבות יחסית לאורך זמן,   מחייבת אנשי מקצוע בענף . מקצוע שמאות המקרקעין הפך בעשורים האחרונים למקצוע מבוקש, לאור המורכבות והפעילות הרבה בשוק הנדל”ן בארץ, מטבע הדברים נוצר הצורך באנשי מקצוע מוסמכים.
שוק הנדל”ן, המהווה כיום את אחד הצירים המרכזיים במשק מבחינה כלכלית, הפך לשוק מתוחכם ומורכב, בו מעורבים כיום הממשלה מצד אחד וגורמים עסקיים פרטיים וציבוריים רבי עוצמה וכסף, החל מבנקים וחברות ביטוח וכלה בחברות בנייה, חברות נדל”ן ומשקיעים זרים.
המקצוע מורכב ומעניין. מעורבים בו כסף רב ומנגנונים מסובכים כמו:

  • מנהל מקרקעי ישראל בתחום בעלויות על המקרקעין.
  • עיריות ומשרדי ממשלה בתחום תכנון.
  • שלוחות ממשלתיות עסקיות כמו מע”צ וחברות עירוניות בתחום פיתוח ותשתית ועוד.
  • בנקים בתחום הליווי הפיננסי והמשכנתאות.
  • שלטונות המס בתחום מס שבח מקרקעין.

מקצוע שמאי מקרקעין, הלך והתפתח בשנים האחרונות ותפס את מקומו ואת מעמדו בין המקצועות החופשיים הבסיסיים. הזדקקות לשמאות מקרקעין העמיקה בשני העשורים האחרונים. בעוד שבעבר רק מתי מספר נזקקו לשירותיו של השמאי. הרי עתה השמאי ממלא פונקציות רבות בתחומי המשק והכלכלה.

תפקידו של שמאי המקרקעין הוא לשמש מעין ‘מורה נבוכים’ לכל הפעילים בשוק. שמאי המקרקעין נדרש לשמש כמומחה וכצופה נאמן בשוק המקרקעין הדינאמי, כזה שחייב להבין את הכוחות המשפיעים עליו ולשלוט בתחומי המשפט, הכלכלה, החברה וההנדסה, על מנת שחוות דעתו ועצותיו יעזרו לכל המעורבים בשוק לשקול את צעדיהם ולקבל את החלטותיהם.

ככל שהקרקע הופכת לנדירה ויקרה יותר, ככל שנדרשים יותר אישורים לצורכי בניה, וככל שחוקים שונים מסבכים את העסקה (מאחוזי בניה ויעודי שימוש ועד לתקנות הבנקים וחוקי המס), עולה ערכו ומתגברת חשיבותו של שמאי המקרקעין. שמאות מקרקעין הוא מקצוע צעיר יחסית, שמספר הנמנים עליו אינו גדול, והוא נחשב כמקצוע מבוקש. המקצוע ממלא פונקציות רבות בתחומי המשק והכלכלה, ותפקידו של השמאי מגוון ומעניין.

בחודש יולי 2006 נכנס לתוקף תקן חשבונאות מספר 29, אימוץ תקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS). תקן זה קובע כי החל מהרבעון הראשון של שנת 2008 חברות ציבוריות בישראל, ייערכו את דו”חותיהן הכספיים לפי כללי חשבונאות בינלאומיים.
לציבור שמאי המקרקעין נפתח חלון הזדמנויות גדול להשתלב בעולם החשבונאות המודרני, בין השאר ע”י אימוץ של מערכת כללים מקצועיים (גילויי דעת) שתופעל ע”י החברים בעת מתן חוות דעת לצורך הכללתן בדו”חות הכספיים.

מטרת קורס תכנון ובניה
להכין את המשתתפים לבחינות הרישוי מטעם מועצת שמאי המקרקעין בישראל, לשם קבלת רישיון שמאי מקרקעין.

קהל היעד
אקדמאים בכל התחומים, הנדסה אזרחית, ארכיטקטורה, כלכלה, מנהל עסקים, משפטים, גיאוגרפיה, אגרונומיה, רואי חשבון, הנדסה תעשיה וניהול, המעוניינים ברישיון מטעם משרד המשפטים, לעסוק בתחום.

משך הלימודים במהלך קורס תכנון ובניה
לימודי שמאות ומקרקעין נמשכים כ 600  שעות לימוד אקדמיות , פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע, לימודי ערב במשך כשנתיים.

תנאי קבלה
בוגרי תואר ראשון ממוסד ישראלי המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

תעודה
רישיון שמאי מקרקעין יוענק לבוגרים, בכפיפות לתנאים הבאים :

  • עמידה בהצלחה בבחינות מועצת שמאי המקרקעין בישראל.
  • התמחות אצל שמאי מקרקעין מוסמך.
  • בעל השכלה אקדמית המוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
  • גיל מעל 23 שנים.

בנוסף, לעומדים בדרישות הקורס תוענק תעודת גמר מטעם המכללה למיסים ולחשבונאות.

תכנית הלימודים

שם הנושא

 תכנית לימודים

יסודות תכנון עירוני
(50% מציון הבחינה)

1.    תאוריית התכנון:

  • החשיבה הרגולטיבית והיחס בין התערבות לאי-התערבות;
  • סוגי התכנון העיקריים (תכנון מסדיר, מקצה, מכוון, מסנגר);
  • גישות שונות בתכנון (התכנון הרציונלי-ליניארי, התכנון הפרוגרסיבי, התכנון האסטרטגי וכד’);
  • יעדים בתכנון ויישומם.

2.    הליכי תכנון:

  • תפקיד המתכנן בהליך התכנון והיחסים בינו לבין היזם, השלטון (ארצי ומקומי) והציבור;
  • מעורבות הציבור בשלבים השונים של התכנון;
  • מרחבי תכנון וגבולותיהם.

3.    יסודות הכנת התכנית:

  • מושגי יסוד בתכנון (אחוזי בניה, קווי בנין, רזולוציה וקני מידה, צפיפות אובייקטיבית ונתפסת, שטחי בניה כוללים ועיקריים, קו כחול של התכנית וכד’);
  • הקשר בין תכנון מיתארי-מפורט לבין תכנון אדריכלי של המבנה הבודד;
  • שלבים בהכנת תכנית (יעדים, ניתוח שטח, הכנת פרוגרמה, תשריטים, עקרונות עיצוביים וקונספציות תכנוניות, ניסוח האילוצים, אלטרנטיבות, תהליכי בחירה האופציה המועדפת וכד’);
  • כלי ניתוח נוספים בטיפול בהיבטים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים (חיזוי, הקצאה, אופטימיזציה וכד’);
  • היבטי תכנון (לרבות, תכנון של תחבורה, תשתיות-על ותשתיות מקומיות, שטחים ציבוריים ופתוחים);
  • קביעת יעדי תכנון, יצירת חלופות והערכתן ותהליך ביצוע התכנון;
  • התכנון הפיסי (הנתונים הפיסיים, ההנדסיים, החברתיים, הכלכליים והביטחוניים שהם הגורמים לתכנון הארצי, האזורי, המקומי ולתכנון המגרש הבודד);
  • עקרונות התכנון בהתאם לייעודי קרקע השונים; הקצאת שטחים לייעודים שונים (קביעת אזורים), מדיניות צפיפות הדיור, ייעודים ציבוריים ומידת הקשר בינם לבין הצפיפויות, מערכות תחבורה וחניה, דרישות איכות סביבה;
  • התפתחות ערים (אורבניזציה);
  • נורמות ותקנים (לרבות לשטח ציבורי פתוח, שכונתי, עירוני, לשטחים, לבניני ציבור לגני ילדים, לבתי ספר, תקני חניה, רוחבי דרכים שכונתיים, מאספים ראשיים);
  • שיקולים כלכליים ושמאיים בהכנת תכניות מיתאר;
  • תכניות מיתאר ארציות עיקריות לישראל.
דיני התכנון עירוני
(50% מציון הבחינה)
  1. העקרונות המשפטיים ביסודו של חוק התכנון והבניה;
  2. מוסדות התכנון (הרכבם, סמכויותיהם, ודרכי פעולתם): המועצה הארצית, הוועדות המחוזיות לתכנון ולבניה, הוועדות המקומיות לתכנון ולבניה, ועדות ערר מחוזיות, ועדות המשנה של הוועדות השונות;
  3. ועדות ורשויות אחרות הפועלות על פי חוק התכנון והבניה;
  4. התכנון הסטטוטורי (הסדיר) והדרכים לביצועו: התכניות השונות (לרבות תכנית מיתאר ארצית, תכנית מיתאר מחוזית, תכנית מיתאר מקומית, תכנית מפורטת, תכנית לאיחוד וחלוקה חדשה, תשריט חלוקת קרקע);
  5. תכניות אחרות: תכנית אב, תכנית למבנני/מתחמי תכנון, תכנית בינוי, תכניות רקע לתכניות סטטוטוריות;
  6. תכנון נקודתי ותכנון מיתארי (מחוזי או ארצי);
  7. נספחים בתכניות: לרבות, נספח תנועה/תחבורה וחניה, נספח שמאי/כלכלי, נספח השפעה על הסביבה, נספח פרוגרמטי;
  8. שיתוף הציבור בהליכי התכנון: הליך פרסום התכנית, הפקדתה, שמיעת התנגדויות, ופרסומה למתן תוקף; ניגודי ענינים בהליכי התכנון ובמוסדות התכנון; איזון האינטרסים בין זכויות הפרט לאינטרס הציבורי בהליך התכנון;
  9. תכניות להתחדשות עירונית – “פינוי בינוי”: שיקולים פיזיים, תכנוניים, וכלכליים; חוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ”ד-1964, מטרתו, התהליך בהכנת תכנית שיכון ציבורי ואישורה;
  10. שימור, תכניות שימור, התוספת הרביעית לחוק התכנון והבניה;
  11. הליכי רישוי: בקשה להיתר, הקלה ושימוש חורג; הקלות ושימושים חורגים – האיזון בין הגמישות בתכנון לבין הפגיעה בתכנון המיתארי;
  12. עררים על תכניות והיתרים לפני ועדות ערר מחוזיות;
  13. פגיעה במקרקעין – פיצויים בגין נזקי תכנית: עקרונות לקביעת פיצויים נזקים שנגרמו על ידי התכנון; הליכי הגשת תביעת פיצוים ודרכי בירורה, שיקולים כלכליים בבחינת תכנית, כתבי שיפוי;
  14. התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה לרבות, היטל השבחה בגין אישור תכנית, הקלה ושימוש חורג על פי תכניות שונות (תכנית מיתאר, תכנית מפורטת, תכנית בנין, תכנית חלוקה) לרבות תשריט ותקנות; קביעת תשלומי איזון לצורך איחוד וחלוקה מחדש; פטורים מהיטל השבחה – תנאים ומגבלות, תשלומים על ידי מינהל מקרקעי ישראל;
  15. עבירות ועונשין לפי פרק י’ בחוק התכנון והבניה: היבטים כלכליים וחברתיים של עבירות הבניה ומשמעותם הכלכלית;
  16. הגנה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים, התוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה.

סיכום הקורס

  1. השלמות לבחינה.
  2. תרגולים לבחינה.

אודות המרצה: מר יניב גבריאל, עורך דין ויועץ מס

  • מומחה למיסוי ולפרישה.
  • מפתח תוכנת השכר “שיקלולית” מבית “ט.מ.ל מערכות מידע בע”מ”.
  • יועץ מיוחד לרשות המיסים בישראל בנושא מיסוי ושינויי חקיקה והטמעתם בסביבה ממוחשבת.
  • מרצה בקורסים ובימי עיון לחשבי שכר בכירים של “לשכת רואי החשבון” (מיום שהחלו לפני כ- 15 שנים).
  • המייסד, המנהל והבעלים של ה”מכללה למיסים ולחשבונאות” (נוסדה לפני כ- 20 שנים).

לכל הקורסים

עבור לבית ספר

מיסים וחשבונאות

מיסים

חשבונאות

מיסים למתקדמים

חשבונאות למתקדמים

פיתוח ארגוני

ביטוח ופיננסים

שוק ההון

מקצועות הנדל״ן

מזכירות ומינהל

מחשבים ותקשורת

שפות