ביום 18 באוגוסט 2026 פורסם ברשומות צו הרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות הבראה ונופש, המרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 22.6.2026 בין נשיאות המגזר העסקי לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה.
בהתאם לצו, גובה השתתפות המעסיק בהוצאות הבראה ונופש עבור שנת ההבראה 2026 עומד על 451.50 ₪ לכל יום הבראה, במקום 418 ₪ לפי התעריף הקודם.
תחילת צו ההרחבה היא ביום פרסומו ברשומות – 18.8.2026.
התעריף המעודכן
שווי יום ההבראה במגזר הפרטי לשנת ההבראה 2026 הוא 451.50 ₪. מדובר בתוספת של 33.50 ₪ לכל יום הבראה לעומת התעריף הקודם.
451.50 – 418 = 33.50 ₪ לכל יום הבראה
תחולת צו ההרחבה
הצו חל על העובדים והמעסיקים שעליהם הורחבו הוראות ההסכם הקיבוצי, בכפוף לתחולה ולחריגים הקבועים בו.
בין החריגים נמנים, בין היתר, עובדים ששכרם משולם בהתאם להסכמים החלים בשירות הציבורי, עובדים ששכרם משולם מכוח הצמדה להסכמי השכר בשירות הציבורי ועובדים במפעלים מוגנים.
מהי “שנת ההבראה 2026”?
לצורך יישום העדכון קיימת חשיבות מיוחדת להגדרת התקופה שבעדה משולמים דמי ההבראה. בהתאם לגילוי הדעת של הממונה הראשית על יחסי עבודה במשרד העבודה מאוקטובר 2023, שפורסם על דעת הצדדים להסכם הקיבוצי, המונח “שנת הבראה” מתייחס לתקופה של 12 חודשים רצופים שקדמו למועד עדכון מחיר יום ההבראה בהסכם הקיבוצי.
בהתאם לפרשנות זו, שנת ההבראה 2026 היא התקופה שמיום 1.7.2025 ועד יום 30.6.2026.
מכאן שהעדכון אינו מוגבל לחודשים ינואר – יוני 2026 בלבד. הוא עשוי לחול גם על דמי הבראה ששולמו בגין החודשים יולי – דצמבר 2025, ככל שהם מהווים חלק משנת ההבראה 2026.
דמי הבראה שכבר שולמו
מעסיק שכבר שילם דמי הבראה בגין שנת ההבראה 2026, כולה או חלקה, לפי התעריף הקודם של 418 ₪ ליום, נדרש לבצע התחשבנות ולהשלים את ההפרש הנובע מהתעריף המעודכן של 451.50 ₪.
לכן, לצורך בדיקת הזכאות להפרשים אין להסתפק במועד שבו בוצע התשלום בפועל; יש לבחון את התקופה שבעדה שולמו דמי ההבראה.
דוגמה – תשלום שנתי
עובד הזכאי ל־7 ימי הבראה ושולמו לו דמי ההבראה הרלוונטיים לפי 418 ₪ ליום:
33.50 × 7 = 234.50 ₪
בכפוף לכך שמלוא 7 הימים מתייחסים לשנת ההבראה 2026, סכום ההשלמה הוא 234.50 ₪.
תשלום דמי הבראה מדי חודש
כאשר דמי ההבראה משולמים מדי חודש, יש לבחון לאיזו תקופת זכאות מתייחס כל תשלום. בהתאם לעקרון שלפיו שנת ההבראה 2026 היא 1.7.2025 – 30.6.2026, יש לבצע את ההתחשבנות בגין התשלומים המתייחסים לתקופה זו, גם אם חלקם שולמו במהלך שנת 2025.
אופן התשלום – בתשלום אחד, במספר פעימות או באופן חודשי כחלק מהשכר השוטף – אינו משנה כשלעצמו את הצורך לבחון את התקופה שבעדה שולמו דמי ההבראה.
דוגמה – עובד הזכאי ל־7 ימי הבראה ומשולם מדי חודש
הפרש שנתי: (451.50 – 418) × 7 = 234.50 ₪
בפריסה שווה ל – 12 חודשים: 234.50 ÷ 12 = 19.5417 ₪.
כלומר, כ־19.54 ₪ לכל חודש זכאות מלא (או 19.55 ₪ בהתאם לכללי העיגול הנהוגים במערכת השכר).
החישוב המקוצר: (451.50 – 418) × 7 ÷ 12 = 19.54 ₪ לחודש.
בדוגמה זו, התקופה הרלוונטית לבחינת 12 חודשי ההשלמה היא יולי 2025 עד יוני 2026 – ולא ינואר עד דצמבר 2026.
דגש חשוב
אין להסיק כי כל תשלום שבוצע בשנת 2026 מזכה אוטומטית בהפרש. יש לבדוק מהי התקופה שבעדה שולם רכיב ההבראה. לדוגמה, תשלום שבוצע בתחילת 2026 בגין תקופת זכאות קודמת שאינה חלק משנת ההבראה 2026 מחייב בדיקה נפרדת.
לסיכום
שווי יום ההבראה במגזר הפרטי עבור שנת ההבראה 2026 עומד על 451.50 ₪. בהתאם לפרשנות משרד העבודה למונח “שנת הבראה”, התקופה הרלוונטית היא 1.7.2025 – 30.6.2026.
מעסיקים ששילמו דמי הבראה בגין תקופה זו, כולה או חלקה, לפי 418 ₪ ליום, נדרשים לבחון ולבצע את השלמת ההפרשים בהתאם לזכאותו של כל עובד.
הבדיקה צריכה להתבצע לפי התקופה שבעדה שולמו דמי ההבראה, ולא רק לפי תאריך התשלום בפועל. עיקרון זה חל גם כאשר דמי ההבראה משולמים מדי חודש.
האמור הוא מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
